English Pусский



יצירת קשר

הסניף הראשי:
בהדרכת סנסאי עודד פרידמן,
מאמן קרטה בכיר
חגורה שחורה דאן 8

מרכז קהילתי בית אבא חושי
רח' אבא הלל סילבר 71
נווה שאנן, חיפה
טלפונים:
050-8671900



 
תחרויות צור אפרתי  
מבחינת תחרויות אפשר לחלק את עולם הקרטה לשלוש קבוצות עיקריות: הקרטה המסורתי, הקרטה המודרני והקרטה הספורטיבי. בכל אחת מהקבוצות קיימות שיטות רבות וטובות. ההבדלים העיקריים הם הדגשים השונים בכל קבוצה.
בקרטה העתיק לא היו תחרויות, הדגשים היו על אמנות ומסורת הקרטה, על היסודות ומעט מאוד אימון קרבי. גם כאשר יש תרגילי זוגות הם מאוד זהירים ומתמקדים בתפיסה שהקרטה מסוכן מאוד ותרגול זוגות יכול להיות קטלני. בקרטה הספורטיבי קיים דגש עיקרי על קרבות ותחרויות, תרגילי קרבות אשר מטרתם לרוב מתבססת על "השגת נקודה" בצורה יעילה ומהירה, ואימון על קאטות עם דגשים לתחרות. הקרטה המודרני משלב מעט מן התחרותיות ומעט מן הדרך העתיקה.
עמותת שוטוקאן ריו ישראל שייכת לשיטה המודרנית. כלומר מקום טוב באמצע. הקרטה המודרני מקדיש את מירב מרצו ללימוד הקרטה כאמנות ודרך חיים, פעילות מסורתית המשפרת יכולות גופניות, נפשיות ומנטאליות במקביל עם תרגול מחזורי המעייף את כל המערכות ובוחן אותן ברגעי הקושי. אך מצד שני גם השקעה מעטה באליפויות ותחרויות בהן משתתפים התלמידים ומשפרים את יכולותיהם הספורטיביות.
מאסטר פונאקושי מציין שוב ושוב בכתביו את החשיבות המעטה לניצחון ולהפסד בכל דבר בחיים. אלוף עולם של שנה שעברה יכול להפסיד בסיבוב הראשון השנה ותלמיד שנפסל שנה שעברה יכול לנצח בתחרות. חניך חגורה שחורה ותיק ככל שיהיה יכול להפסיד לחגורה לבנה בתחרות ואין זה אומר דבר וחצי דבר על שני החניכים פרט לכך שבאותו הרגע החניך בחגורה הלבנה הראה יכולת רגעית טובה מן החניך בחגורה השחורה באופן עשיית ה"נקודה" בתחרות.
אם כן, בקרטה המודרני מתייחסים לתחרות כאל "עוד אימון". כך גם נשיא העמותה שלנו מר כוכב שחר ז"ל היה מציין כי אמנם האימון הזה הוא מיוחד, גדול, מחוץ לדוג'ו וכולל הרבה אנשים חדשים וקהל, אך הוא עדיין עוד אימון אחד מתוך רבים שאנו מקיימים במהלך שנות אימונינו.
מאסטר פונאקושי למד את הקרטה המסורתי ופיתח אותו במהלך השנים. יד ימינו, מאסטר נאקאיאמה סייע לו ברעיונות וביצוע עד שהפך הקרטה של מאסטר פונאקושי לקרטה מודרני. בתחילה אסר מאסטר פונאקושי על קיום תחרויות בכלל ועל קיום תרגילי זוגות בקרבות חופשיים בפרט. האגדה מספרת שמאסטר פונאקושי ביקר באחד מן הדוג'ו הרבים שלו ופגש במקרה שני חניכים שהתאמנו בקרב חפשי תוך שהם לבושים במגני קנדו*, כאשר ראה זאת המאסטר, הוא כעס מאוד ולא שב לאמן יותר בדוג'ו הזה. אך אם השנים שינה המאסטר את עמדותיו בעיקר בעקבות השפעתו של מאסטר נאקאיאמה ועל סף מותו אישר למאסטר נאקאיאמה לקיים תחרות לאחר מותו וכך היה.
את העקרונות לתחרויות סיכמו מאסטר פונאקושי ומאסטר נאקאיאמה ביניהם, אך עם קיום התחרויות החל תהליך שיפור, התייעלות ושינוי אשר ממנו צמחו והתפתחו לאותן תחרויות שאנו מכירים כיום.
התחרויות מתחלקות לשניים, קאטה וקומיטה. הקאטה מתבצעת בשתי שיטות, האחת השוואתית והשנייה מדרגית. בשיטה ההשוואתית מבצעים שני חניכים את אותה הקאטה והשופטים מצביעים עבור החניך אשר ביצע אותה טוב יותר. שיטה זו גם נקראת שיטת הדגלים ובה רוב השופטים הוא הקובע ולבסוף השופט הראשי מכריז על הניצחון. השיטה השנייה היא מעט יותר מורכבת ודורשת מיומנויות נוספות של שופטים. בשיטה המדרגית או שיטת הניקוד כל חניך מבצע קאטה אחת, לבחירתו, והשופטים מתבקשים לתת ציון על הקאטה. הציון נקבע על ידי קריטריונים שונים, ביניהם רמת הקאטה, רוח לחימה, רצינות המתחרה, הבנת הקאטה ויישומה, איכות הביצוע ועוד. בסופו של דבר מנצח המתחרה אשר הציון המשוכלל שלו, הוא הגבוה ביותר מבין כל משתתפי המקצה.
בקומיטה קיימת שיטת הדגלים. שני היריבים מנסים להשיג "איפון" (ippon) שפירוש המילה הוא אחד, כלומר מכה אחת ניצחת שתראה כי החניך היה מסוגל לחסל את יריבו במכה אחת. המדדים לשיפוט הם שליטה, זריזות, מיקוד, תזמון נכון, טכניקה מלאה וכמובן רוח לחימה. במידה וחניך אחד ביצע התקפה מוצלחת אך לא ניצחת הוא רשאי לקבל "וואזה-ארי" (waza-ari), כלומר הראה טכניקה. שני וואזה-ארי באותו הקרב יקנו למתחרה ניצחון.
בקומיטה תחרותי קיימת גם שיטת אזהרה וענישה על עבירות שונות המתבצעות במהלך הקרב. עברה של יציאה מהזירה "ג'וגאי" (jogai חריגה מהמקום), כאשר מתחרה יוצא מקו הזירה. עברה זו, בדומה לאחרות, ניתנת בשלוש הזדמנויות. הראשונה קייקוקו (keikoku - יעוץ אזהרה), צ'ואי (chui - זהירות) והנסוקו (hansoku - עברה חמורה) שלאחריה מורחק המתחרה מהתחרות.
עבירה נוספת היא עונש על חוסר זהירות ושליטה. בשיטת השוטוקאן מודעים לעובדה כי התקפות הקרטה עשויות להיות קטלניות ולכן המתחרים חייבים בקרבות שליטה מלאה. כתוצאה מכך קיימים גם עונשים על חוסר שליטה וחוסר זהירות ולהם יש שיטת מדרג של אזהרות. במקרה של חוסר שליטה מוגזם השופט הראשי יכול, בעזרת שאר שופטי הזירה, לדלג על עברות ולעבור לעברה חמורה יותר. במקרה בו החוסר שליטה אינו מצדיק עבירה יכול השופט לתת אזהרה אישית (personal warning).
בתחרויות יש גם מקצים קבוצתיים. יש מקצה קאטה קבוצתית בהן שלושה מתחרים מבצעים קאטה אשר בחרו מראש בצורה מתואמת, הם מנסים לשמור על קאטה נקייה, ממוקדת ומסונכרנת  ביניהם כמה שיותר ומתוזמנת היטב. כל קבוצה מקבלת ניקוד בהתאם לקריטריונים ידועים מראש. בתחרויות מסוימות קיימים מקצים של קומיטה (קרבות) קבוצתי בהם שלושה או חמישה מתחרים בכל קבוצה מתמודדים זה מול זה, כאשר הניסיון של כל קבוצה הוא לנצח ביותר קרבות.
בסיכומו של דבר מטרת התחרויות היא אימון נוסף והנאה מגיוון, לימוד והפנמה של התנסות תחת לחצים שונים אשר לעיתים אינם קשורים ישירות לטכניקות קרטה.
עם כל זאת, אין במאמר זה מספיק ידע בשביל לשפוט בתחרות. כדי להבין טוב יותר את אושיות השיפוט ולשמש כשופט קיימים תנאים בסיסים שכל חניך חייב לעמוד בהם לפני שיוכל לעבור קורס שיפוט ולצבור ניסיון. כדי להבין את השיפוט לעומק עוברים השופטים שלנו בעמותה קורסים והשתלמויות בארץ ובחו"ל והם בעלי ניסיון של שנים של בשיפוט והשתתפות בתחרויות ארציות ובינלאומיות כדי להגיע לרמה בה הם נמצאים היום.
 

______________________________

*קנדו – אמנות לחימה הנקראת דרך החרב. אמנות לחימה זו היא מוכרת גם כ"סייף יפני" ומשתמשת בחרבות מבמבוק מחורץ ומגינים על כל הגוף למניעת פציעות.

 חזרה לעמוד מאמרים                     חוקת שיפוט                  תוצאות תחרויות                       חזרה לתוכן מקצועי    
בית הספר היוקרתי לקרטה והגנה עצמית בהדרכת עודד פרידמן | טלפון 050-8671900 | www.shotokan-ryu.co.il
 

לייבסיטי - בניית אתרים