English Pусский



יצירת קשר

הסניף הראשי:
בהדרכת סנסאי עודד פרידמן,
מאמן קרטה בכיר
חגורה שחורה דאן 8

מרכז קהילתי בית אבא חושי
רח' אבא הלל סילבר 71
נווה שאנן, חיפה
טלפונים:
050-8671900



 
ראיון עם מסטר יוטקה יאגוצ'י, חגורה שחורה דאן 9
ראיון זה פורסם באתר "TheShotokanway" ותורגם לעברית ע"י מיכאל אביגדול
 
יוטקה יאגוצ'י הוא אגדה חיה. הוא ללא עוררין אחת מדמויות המפתח בקידום שוטוקאן-קרטה בארה"ב ובעולם. הוא תלמיד של מסטר נאקיאמה, וקיבל את דרגת השודאן (חגורה שחורה) מאת מסטר פונאקושי. כאן, בראיון בלעדי זה, הוא מדבר אודות החוויות שלו בסדנאות הראשונות להכשרת מאמנים של ארגון ה- JKA, אודות חוויותיו עם מסטר נאקיאמה ומסטר אוקאזקי ואודות ההוראה שלו בארה"ב. זהו ראיון מרתק מאדם מרשים ביותר.
 דייל וייאנט (מעתה ד"ו): ראשית אפתח ואומר תודה על כך שהסכמת לראיון זה, זהו כבוד גדול לראיין אותך עבור מגזין מקוון זה. מדוע וכיצד התחלת את דרכך באומנויות הלחימה?
יוטקה יאגוצ'י: כאשר הייתי צעיר, הייתי מאד ביישן. למרות שהייתי אתלטי, והתחריתי רבות בתחרויות שחייה מקומיות, לא יכולתי להישיר מבט לעיני אחר. יחד עם זאת, במים, הרגשתי מאד נינוח מכיוון שאינך מדבר עם אנשים אחרים, ואף אינך יכול (צחוק). אני מניח שבמובן מסוים, אף פעם לא אהבתי להיות באור הזרקורים, בעיקר עקב היעדר ביטחון עצמי. כאשר נרשמתי לאוניברסיטה, היו פניות רבות ממועדוני אמנויות לחימה שונות, אשר ניסו להשיג סטודנטים משנה ראשונה. לא היה לי מושג מהו הקרטה אז, אולם התרשמתי עמוקות מהאימונים שלהם. באותם ימים, ידעתי שאני חזק פיסית הודות לאימונים הרבים בשחייה, אולם מעבר לכך, רציתי לזכות בביטחון עצמי רב יותר. חשבתי שאנשי הקרטה הללו נראו חזקים ובטוחים בעצמם, ולכן הצטרפתי.
ד”ו: קראתי כי נבחנת ועברת את מבחן השודאן והנידאן על ידי מסטר פונאקושי. אני צודק?
יאגוצ'י: ראשית אני רוצה להבהיר שלא קיבלתי את דרגת דאן 2 מאת מסטר פונאקושי. את דרגת דאן 2 עד דאן 8 קיבלתי מאת מסטר מאסאטושי נאקיאמה. נכשלתי פעמיים במבחן לחגורה השחורה. באותה התקופה היה מבחן אחד בשנה לחגורה שחורה, וכ-300 תלמידים אשר נבחנים לקבלת הדרגה. בכל פעם, קבוצה קטנה מאד של תלמידים עברו את המבחן. רמת היכולת של הקראטקות באוניברסיטה שלי לא הייתה גבוהה כמו הרמה של האוניברסיטאות הידועות יותר בקרטה שלהן, כגון קאיו, טוקיו, טקושוקו וואסדה. לדעתי יש מספר סיבות לכך. באוניברסיטאות אלו היו תלמידים בכירים רבים אשר לימדו את התלמידים הזוטרים, ולכן רמת היכולת שלהם עלתה במהירות. באוניברסיטה שלנו, המועדון שלנו החל כמועדון שיטוריו, אולם הפך למועדון שוטוקאן שלושה שבועות לאחר שהתחלתי להתאמן בו. כתוצאה מכך לא היו לנו תלמידים בכירים ומנוסים על מנת ללמד אותנו נכונה.
באותה תקופה, מסטר פונאקושי היה מפורסם. הוא היה ברמה כה גבוהה ביחס אלי ולאנשים איתם התאמנתי. כתוצאה מכך אף פעם לא דיברתי איתו פיסית; רק ראיתי את פניו. בנוסף, הוא היה תמיד עסוק בצפייה בתלמידים הנבחנים. כמובן, מאד הערצתי אותו.
ד”ו: ומה הכילו מבחנים אלו, האם תהיה מוכן לשתף אותנו בזיכרונותיך מאותה תקופה?
יאגוצ'י: המבחנים של היום הם שיטתיים ומאורגנים :קיהון, קאטה וקומיטה. כאשר נבחנתי לשודאן, ביצענו ראשית את טקי שודאן. הסנסאי בדק את רמת הביצוע של הקאטה, במיוחד את העמידות, והחליט האם אנו מוכנים לעבור לשלב הבא של הבחינה. במידה ולא עברנו שלב זה, זה היה סוף המבחן. אני נכשלתי במבחן הטקי פעמיים, אולם בפעם השלישית, עברתי את שלב הטקי, צלחתי את שאר המבחן ועברתי לדרגת שודאן. אחרי טקי שודאן, ביצענו את בסאי דאי, ולאחר מכן איפון קומיטה. קרבות חופשיים במבחנים לחגורה שחורה הוכנסו רק בתקופתו של נאקיאמה. בזמנו של פונאקושי, קרבות חופשיים היו בשימוש במבחנים מעל לדאן-2. חלק הקיהון היה בנוי מג'ודאן אויצוקי (אגרוף לפנים תוך כדי צעידה קדימה), צ'ודאן אויצוקי (לגובה מרכז הגוף), סאנבון צוקי (2 אגרופים לגובה הראש ואחד למרכז הגוף), אודה אוקה (חסימות ידיים) ומאיגרי (בעיטה קדמית). הטכניקות המורכבות מקומבינציה של כמה תנועות פותחו על ידי מסטר נאקיאמה. עקב הפשטות של המבחנים, כל טכניקה נדרשה להיות חזקה מאד. הקושי של הטכניקה דאז תואמת לדרגת הקושי של קיו-4 בשיטת המבחנים של היום. עמידות וכוח היו חשובים יותר מכל דבר אחר.
ד”ו: השתתפת בסדנאות המאמנים ה-2 של JKA. מה גרם לך לבחור בכוון זה?
יאגוצ'י: התחלתי ללמוד הוראת קרטה עקב הזמנה של מסטר נאקיאמה להצטרף לתכנית ההכשרה למאמנים. בזמנו, הייתי מתאמן בכל ערב לאחר העבודה. התלהבתי מאד מכיוון שמסטר נאקיאמה, אוקאזקי, ונישיאמה היו ההשראה שלי. כאשר מסטר נאקיאמה הגה את התכנית להכשרת מאמנים, הוא בנה אותה בשתי רמות. הראשונה, שנקראה "קו" ("Kou"), הייתה לחניכים אשר היו בעלי דרגת נידאן ומעלה; השניה, שנקראה "אוטסו" (Otsu), הייתה לחניכים בעלי דרגת שודאן. סדנת ה”קו” ארכה שנה, בעוד שסדנת ה”אוטסו” ארכה שנתיים על מנת לקבל הסמכה. מכיוון שהייתי שודאן באותה תקופה, נאלצתי להירשם לסדנת אוטסו. מסטר קאנאזאווה היה אחד מהחניכים בסדנת הקו. למעשה לא היה ברור אם הוסמכתי במהלך הסדנה השנייה או השלישית. מסטר אסאי נרשם לסדנת זו כאשר הייתי בשנה השניה. מכיוון שכבר הייתי שם כחניך קו (שנה שניה, דאן-2), הפכתי להיות הסמפאי שלו (בכיר). שיטת הקו-אוטסו החזיקה מעמד 10 שנים. רוב האנשים בסדנת האוטסו היו אנשים עובדים.
בנוסף לשאיפתי להתאמן תחת מסטרים גדולים אלו, רציתי גם לבסס את מועדון הקרטה של האוניברסיטה שלי, מכיוון שלא היה שם מאמן מוסמך. לא רציתי שהזוטרים שלי יאלצו להיאבק על מנת ללמוד ללא מאמנים בכירים שילמדו אותם, כפי שהיה עימי בזמן שהייתי בגילם.
ד”ו: בסדנת המאמנים התאמנת לצד אנואדה סנסאי, אסאי סנסאי, מיקאמי סנסאי ושיראי סנסאי. מה הייתה האוירה בסדנאות?
יאגוצ'י: אני יכול לומר בכנות שהחוויה הרגישה עילאית. היו לנו שלושה אימונים בכל יום. היינו מגיעים בשש בבוקר על מנת לנקות את השירותים, ואז יוצאים לריצה של חצי שעה. מסטר נאקיאמה היה מעביר שיעור עד 08:00 בבוקר בעזרתם של מאסר אוקאזקי ונישיאמה. באותם ימים, האימונים היו מאד פשוטים. הם הכילו שעתיים של טכניקות בעיטה ושעתיים של טכניקות אגרוף. החל מ 10:00 בבוקר עד הצהריים, היינו מתאמנים עם זרים ואנשים עובדים. בין 15:00 ל 16:00, הייתה לנו סדנא מסכמת לאותו היום. בין 16:00 לבין 21:00, הייתי משמש כעוזר מאמן. העברנו 5 שעות ביום בהשחזת כישורי המאמן שלנו. לוח זמנים זה חזר על עצמו במשך שנתיים עד שהוסמכנו. אני גאה בעצמי עד היום שלא הפסדתי אף אימון. הייתי מלא במוטיבציה והשראה להפוך לטוב כמו המסטרים האחרים. ידעתי שיכולתי, במידה ואשקיע את המאמץ הנחוץ. לאחר שסיימתי את תכנית הכשרת המאמנים, יכולתי להתאמן באותה רמה כמו המסטרים הללו, אפילו בקרבות חפשיים. מסטר נאקיאמה אמר לי פעמים רבות לחזור לנקודת ההתחלה, לעבודת הבסיס. נאמר לי גם לא להפוך לשחצן. הוא אמר לי זאת במשך 11 שנים, עד שעזבתי לארה"ב.
מסטר אנואדה, אסאי ושיראי היו בסדנת המאמנים שלי. אנשי קרטה אלו היו ייחודיים ביכולות שלהם ובטכניקות הפיסיות שלהם. למסטר קנזאווה, אנואדה ושיראי היו טכניקות מאד חזקות ומרשימות. מסטר אסאי היה גמיש ביותר וזריז מאד.
ד”ו: מבין עמיתיך לסדנאות, האם היה מישהו איתו התחברת במיוחד? אם כן, האם תוכל בבקשה לספר לנו אודות האימונים עם אנשים אלו?
יאגוצ'י: לא, לא היו לי שותפים. כאשר התאמנתי בעצמי, התאמנתי עם תלמידים צעירים יותר. נהגתי להסתובב עם מסטר אסאי וימאגוצ'י באופן קבוע. בסדנאות ההכשרה למאמנים, ביצענו קרבות אחד מול השני בסבבים.
ד”ו: המאמנים בסדנאות היו בסדרי הגודל של נאקיאמה סנסאי, אוקאזקי סנסאי ונישיאמה סנסאי, אשר כל אחד מהם הינו איש קרטה ומאמן מפורסם. מי מהם העביר את רוב הסדנאות בזמן שהיית שם, ומה אתה זוכר אודות הקרטה שלהם?
יאגוצ'י: מכיוון שנאקיאמה היה המאמן הראשי, הוא העביר את רוב הסדנאות. לעתים הוא נתן למסטר אוקאזקי או נישיאמה להעביר אימון, אך היה עובר איתם לפני כן על הטכניקות שעליהם להעביר במהלך האימון. כמו כן, התאמנתי תחת מסטר קאסה וסוגיארה.
ד”ו: בשנת 1965, לאחר סדנאות המאמנים, עזבת את יפן לארה"ב. האם הייתה זו הפעם הראשונה שטיילת במערב? התוכל לתאר עבורנו את הרשמים הראשונים שלך מארה"ב?
יאגוצ'י: כן, זו הייתה הפעם הראשונה שלי בחו"ל שטסתי למערב. הוסמכתי בשנת 1959, ובאתי ללוס אנג'לס ב-5 ביוני, 1965. היה זה לילה כשהגעתי. באותו הלילה הראשון ישנתי ללא דאגות או הלם תרבותי. יחד עם זאת, למחרת שאלתי את עצמי מדוע הגעתי לארה"ב. כיצד אוכל לדבר עם אנשים אחרים? כיצד אוכל להתפרנס? דאגתי והייתי חרד. הרושם הגדול ביותר שלי וההלם הגדול ביותר בנוגע לתרבות האמריקאית היה נוהג ה"עשה זאת בעצמך". ביפן, היו הרבה מגבלות והמשמעת הייתה חמורה. לדוגמה, חונכנו ליישר את היציבה בציבור, לא לצחוק, לא להראות את שינינו בציבור. ולהיפך, בארה"ב, כולם התנהגו בחופשיות. אפילו הנעליים היו חופשיות. אנשים הסתובבו בכל נעל או סנדל שהתחשק להם ואף הסתובבו יחפים אם רצו בכך. הם היו כה חופשיים!
ד”ו: מבחינה תרבותית, המערב והמזרח הם שונים למדי. מה לדעתך היה הדבר הגדול ביותר אליו היית צריך להסתגל, אשר היה שונה מיפן?
יאגוצ'י: מנקודת המבט של הקרטה, נראה היה כי אימון הקרטה המערבי לא הכיל סדר מסויים. לדוגמה, לאחר הקידה וכניסה לאימון, החניכים היו מתאמנים במה שהתחשק להם להתאמן. ביפן, האימון היה מובנה הרבה יותר – קידה, מתיחות, קיהון לחימום, קאטה, ולאחר מכן קומיטה. מאד מסודר ומאורגן.
ד”ו: לארה"ב יש תשתית חזקה מאד של שוטוקאן קרטה, כאשר רבים מהגדולים ביותר גרים שם, הכוללים כה הרבה שמות מצויינים. אתה כמובן ביחסים קרובים מאד עם אוקאזקי  סנסאי, התוכל לספר לנו עליו ועל כיצד הוא השפיע עליך ועל הקרטה שלך?
יאגוצ'י: זוהי טעות לומר שמסטר אוקאזקי ואני ביחסים קרובים מאד. מסטר אוקאזקי  הוא המדריך הרוחני שלי, דמות האב שלי, וידידי. יחד עם זאת, יהיה זה מטעה לומר שאנו "ביחסים קרובים מאד".
רוח הקרטה כה חזקה אצל מסטר אוקאזקי , והיא זו שהשפיעה עלי ועזרה לי להמשיך בדרך זו. זוהי שאיפתי להשתוות אליו במכות ובבעיטות המדהימות שלו ביום מן הימים. יש בו רוח לחימה יותר מאשר כל אדם אשר פגשתי. הוא חושב ברמה אחרת, ויכולותיו הגופניות הן כמעט על-אנושיות. הוא גם אינטלקטואל; הוא חושב אודות פיתוח הקרטה בכל יום. לדעתי פיתוח הקרטה חשוב לו יותר מאשר אכילה ושתייה.
ד”ו: כאדם אשר התאמן ולימד קרטה במשך זמן כה רב, האם תוכל לומר מהו הדבר המספק ביותר בקרטה עבורך?
יאגוצ'י: דרך אימון הקרטה, הפכתי להיות מודע לרגשות הזולת. כבוד לזולת הוא מאד חשוב עבורי כעת. בעבר, הייתי מתעלם מרגשות הזולת. לקחתי דברים רבים כמובנים מאליהם מכיוון שהייתי מדריך מוסמך וחשבתי שכל שאני זקוק לו הוא להיות מדריך דגול. יחד עם זאת, באמצעות עבודת זוגות בסיסית, למדתי שניתן לדעת כיצד האחר מרגיש על ידי חילופי טכניקות. כאשר שני הצדדים מרגישים כאב בזמן קרב, ניתן להתחיל לראות כיצד האחר מרגיש תוך כדי תהליך. במובן מסויים ליבי גדל. אני מעריך יותר את טוב הלב והכנות של אחרים.
ד”ו: סביר להניח שכיום, השוטוקאן שונה מאד מהדרך בה הועבר במהלך השנים המוקדמות שלך. מהם ההתפתחויות אשר לדעתך הן לטובה?
יאגוצ'י: למרות שקיימים הבדלים בסיסיים בין דרכי החיים שלנו, הודות לפיתוח ספורט הקרטה (למרות שאיני מסכים לחלק מהאספקטים שלו), מהירות הטכניקה השתפרה. כמו כן, הידידות בין שיטות שונות העמיקה. תחרויות פיתחו הן את הידידות והן את היריבויות. יכולות האנשים השתפרו גם כן. יריבויות בתי הספר הן יותר ספורטיביות ופחות עוינות בצורה ישירה. יסודות הקרטה הפכו באופן כללי ליציבות מאד.
ד”ו: ולרעה?
יאגוצ'י: תוך כדי השתפרות הקרטה כספורט, רבים השקיעו את מירב המאמצים במהירות הטכניקה בלבד. כתוצאה מכך, המיקוד (קימה) ברגע הפגיעה הדרדר. ביצוע טכניקה וסיומה עם קימה היא השורה התחתונה של הקרטה. אנשים אשר מתמקדים אך ורק בספורט הקרטה אין להם קימה. זהו הצד השלילי ביותר בספורט הקרטה. כתוצאה מהספורט, חוזק הטכניקה הוקרב לטובת המהירות. אני מקווה שחניכים ידעו להבדיל בין ספורט לבין אמנות לחימה. כולי תקווה שכולם ידעו להבדיל בין משמעות הספורט לבין משמעות אמנות הלחימה.
ד”ו: וכיצד אנשי קרטה מסביב לעולם יבטיחו כי הקרטה המסורתי ימשיך ולא "ידולל" מדי?
יאגוצ'י: כיום, הקרטה אינו יכול למחוק את האספקט הספורטיבי שלו. הכרה הן בקרטה המסורתי והן בספורט היא חשובה ביותר. קרטה מסורתי מתאים יותר לאנשים מעל לגיל 25. כל המדריכים צריכים למצוא דרך להעביר את שני האספקטים. אחרת, חניכים יתחילו להשתעמם. גרוע מזה, הקרטה עלול להפוך לסתם עוד ספורט.
ד”ו: לשיטתך, מהם הדברים החשובים ביותר להדגשה, ברמה הטכנית?
יאגוצ'י: אימון הבסיס הוא יסוד הקרטה. יצירת בסיס איתן לתקיפה, למכת אגרוף ובעיטה היא חיונית. כמו כן התמקדות בטנדן (TANDEN) חשובה ביותר- מרכז שיווי המשקל. בנוסף, עמידות חזקות. הנה דרך טובה להתאמן: התמקד על המרחק בין צעדים, העברת משקל, שליטה על העצמה יחד עם התמקדות בטנדן, ומיזוג הטכניקה עם רוח הקרב. לטכניקה ללא קימה אין כל השפעה. שמור על איזונים אלו. כאשר אתה בתקופה רעה, חזור אל הבסיס. התאמן על סיבוב נכון של הזרוע ופרק כף היד, מיקום המרפק, וכיוצא בזה. בסיס. על מנת לשמור על כל אלו באיזון, עמידות בסיסיות הן קריטיות.
ד”ו: ובמישור הפילוסופי, מהם הדברים החשובים ביותר להדגיש?
יאגוצ'י: הדברים החשובים בקרטה הינם אותם הדברים אשר חשובים בחיים. שמור על כל האספקטים הבסיסיים באיזון. היסודות שלך מכילים את הנקודות הקריטיות ביותר. כאשר אתה אבוד, חזור אל היסודות, לנקודת ההתחלה שלך. חשוב מאד.
ד”ו: באמנויות הלחימה, מרכז ה"הרה" הוא בעל חשיבות גדולה. האם תוכל להסביר לנו זאת ואת ההקשר לאמנויות הלחימה?
יאגוצ'י: ה"הרה", או הטנדן, הוא המרכז שלך. לטכניקה שלך אין השפעה אמיתית ללא הבאת המיקוד יחד עם טכניקה חזקה. קימה חזק, ורוח קרב חזקה. הבא את כל המיקוד (רוח, טכניקה, מהירות וכוח) אל הטנדן, ואז פזר אותו בכל גופך. לאחר מכן, סיים עם קימה. השתמש בטנדן כמקום בו אתה מנתב את הפוקוס, את המיקוד שלך. אמנויות לחימה וענפי ספורט אחרים הם זהים במובן זה. נקודת המפתח נמצאת במרכז שיווי המשקל של גופך.
ד”ו: מחקרים מדעיים אודות איגרוף הוכיחו את הטענה של אנשי קרטה מזה זמן רב, כי אגרוף חזק מתחיל מהאדמה כלפי מעלה, מהרגליים כלפי מעלה. כיצד אתה חושב שקראטקה יכול למקסם את הטכניקה שלו על ידי שימוש ברצפה, והאם תוכל לומר לנו כיצד אתה חושב שטכניקה באמת חזקה יכולה להיווצר?
יאגוצ'י: אני יודע שאני חוזר על עצמי, אולם המפתח הוא היסודות. וודא כי עמידותיך נכונות, ושהטכניקות שלך מרגישות טבעיות. העמידות בשוטוקאן קרטה נועדו לעשות שימוש מירבי ברצפה. אתה חייב להבין מהו הטווח הנכון, ולהשתמש ברטט, סבסוב וכוח מתפרץ ברגע הנכון. מרחק נכון הוא קריטי. טכניקות יהיו יעילות במלואן רק בעת ביצוען במרחק נכון בינך ובין יריבך. חשוב אודות טווח קצר, בינוני וארוך, ואילו טכניקות יעילות בכל אחד מטווחים אלו. לדוגמא, מתי תשתמש בטכניקה עוקצת לעומת טכניקה דוחפת? לסיום, עליך תמיד לסיים עם קימה על מנת לשלוט על העצמה שלך.
ד”ו: אנשים אשר התאמנו אצלך מעידים על כך שאתה מדגיש מאד את יכולות בניית האופי של האימון באומנויות לחימה. באילו דרכים אתה מאמין שאמנויות הלחימה מפתחות את אופי האדם?
יאגוצ'י: הדוג'ו קון צריך להילקח ברצינות רבה ויש ללכת לפיו. מאמן צריך תמיד לאמן בנוכחות הדוג'ו קון, ולוודא החניכים מבינים אותו ומאמצים אותו. במידה ואתה מבצע קרב מול אדם אשר אינו לוקח את הדוג'ו קון ברצינות, כמעט תמיד התוצאה תהיה פציעה.
אינני מלמד אדם אשר אינו שומר על ערכי הדוג'ו קון. למעשה, אני רוצה ללמד אך ורק חניכים אשר מבינים ומאמצים את ערכי הדוג'ו קון הן בקרטה והן בחיים. זכור את חמשת המשפטים. אלו הם היסודות של ההוראה. אנשים אשר אינם יכולים ללכת אחר הנחיות אלו אינם יכולים ללמוד קרטה.
ד”ו: כיצד הקרטה פיתח אותך?
יאגוצ'י: כיום אני בן 74. מאחורי 57 שנות קרטה; יחד עם זאת, טרם הצלחתי להטמיע את הדוג'ו קון, למרות שהוא השפיע עלי רבות. העדיפות הראשונה שלי היא החניכים שלי, לאחר מכן אני. בעבר, ההתחזקות הייתה העדיפות הראשונה שלי. כיום, החניכים שלי עומדים בראש מעייני. לקח לי זמן רב מאד להבין את החשיבות של להיות מאמן טוב ופחות לעסוק כה רבות בעצמי.
ד”ו: האם אתה שומר על מנטליות הסמוראי בגישתך לקרטה? והאם תוכל בבקשה להסביר לנו מה משמעות הדבר עבורך?
יאגוצ'י: ישנן דרכים רבות לפרש את פילוסופיית הסמוראי. דעתי היא שרוח הסמוראי דורשת ממך להיות בוטה וברור בעת שאתה מביע את דעתך, ולקיים את הבטחותיך. אני מאמין שבמידה ואתה יכול לעשות זאת, אתה סמוראי. אל תהסס. בימים אלו, תהיה זו טעות לומר שעל סמוראי לקרוא תיגר על המוות. לדעתי, אימוץ ערכים ושמירה עליהם בחזקה היא הרוח של דרך הסמוראי. בקרטה, זהו ההבדל בין טכניקה עם קימה  או ללא קימה.
ד”ו: מי תוכל לומר שהיווה עבורך מודל לחיקוי בקרטה, ומדוע?
יאגוצ'י: מסטר נאקיאמה ומסטר אוקאזקי. הדרך בה חיו את חייהם היא ההשראה שלי.
ד”ו: מהי הקאטה האהובה עליך ומדוע?
יאגוצ'י: בסאי-שו...מכיוון שזוהי קאטה קצרה (צחוק). היא דורשת גמישות מחשבתית. היא לא נראית שלמה למעט אם אתה מתמקד בכל תנועה ותנועה, לא משנה כמה היא קטנה. היא דורשת גם שליטה על מהירות התנועות, ויש לה תנועות המשתמשות בטכניקות ג'ודאן, צ'ודאן וגדאן בשילוב. זוהי קאטה מאד מעניינת. היא מכילה אלמנטים טכניים של הקרטה מקצה הראש ועד לקצה הבוהן.
ד”ו: ובאילו דרכים אתה מאמין שאימון בקאטה מפתח את הקרטקה?
יאגוצ'י: לדעתי, קאטות הקרטה מפתחות בסיס איתן לביצוע תנועות חזקות, מכות ועמידות. אישית, אני לא מוצא עניין בניתוח קווי התנועות בקאטה. ניתוח אינו המטרה של קאטה. הקאטה היא הנכס שמעניק לנו טכניקות חזקות, עמידות ובסיס איתן. אינך יכול להגן על עצמך על ידי ביצוע של קווי התנועות בקאטה. הגנה עצמית דורשת תנועה המשתנה בהתאם לנסיבות. הקאטה מאמנת את הגוף ואת הנפש להגנה עצמית.
ד”ו: הרשה לי לומר לך תודה עצומה על ההזדמנות לדבר עמך, ואנו מאחלים לך הצלחה רבה ומזל בעתיד.
 
 
 
  חזרה למאמרים

 

בית הספר היוקרתי לקרטה והגנה עצמית בהדרכת עודד פרידמן | טלפון 050-8671900 | www.shotokan-ryu.co.il
 

לייבסיטי - בניית אתרים